הפסקול של ארגנטינה: מדריך שיעזור לכם להבין מה אתם שומעים
הפסקול של ארגנטינה: מדריך שיעזור לכם להבין מה אתם שומעים
בארגנטינה אפשר לעבור מטנגו לקומביה באותו ערב. שיר של Charly García מצית מקהלה ספונטנית בבר, להיט של Rodrigo ממלא את רחבת הריקודים בחתונה, וזמבה בקולה של Mercedes Sosa משתיקה את כל השולחן. להבין את התערובת הזאת זו גם דרך להכיר את המדינה.
מוזיקה ארגנטינאית לומדים להכיר כשמקשיבים למה שאנשים שרים, למה שהם רוקדים ולשמות שהם זוכרים באהבה. יש בה מסורות אזוריות, סצנות עירוניות ואמנים שמחברים בין דורות. במדריך הזה נספר לכם מהם הז׳אנרים המרכזיים, מי השמות הגדולים ומאיפה כדאי להתחיל להקשיב.
כדי שלא תסתפקו בקריאה, הכנו פלייליסטים לפי ז׳אנר בספוטיפיי, ביוטיוב וב-YouTube Music. הם נועדו למטיילים מכל העולם: אפשר לשים אותם באוטו, בהוסטל או תוך כדי רכיבה בין הכרמים של דרך היין של מאיפו.
הז׳אנרים של מוזיקה ארגנטינאית במבט אחד
כדי להבין מוזיקה ארגנטינאית, האזורים עוזרים למקם את המקורות ואת המקצבים, אבל אחר כך השירים נודדים. במנדוסה רוקדים קוארטטו, בבואנוס איירס מתקיימות פניאס של פולקלור, ולרוק יש קהל בכל המדינה. הטבלה מרכזת את האמנים שמעצבים מוזיקה ארגנטינאית בכל ז׳אנר ושעליהם תשמעו הכי הרבה. זו לא רשימה סגורה: זו מפה שתעזור לכם להתחיל לזהות קולות.
טנגו, פולקלור ומקצבים לריקוד
| ז׳אנר | אמנים שכדאי להכיר | שימו לב ל |
|---|---|---|
| טנגו | Carlos Gardel, Aníbal Troilo, Osvaldo Pugliese, Juan D’Arienzo, Carlos Di Sarli, Francisco Canaro, Astor Piazzolla, Edmundo Rivero, Hugo del Carril, Tita Merello, Libertad Lamarque, Mariano Mores, Roberto Goyeneche, Julio Sosa, Susana Rinaldi, Jorge Falcón, Bajofondo | הקול, הבנדוניאון והדרכים השונות לסמן את הקצב. |
| פולקלור | Atahualpa Yupanqui, Mercedes Sosa, Jorge Cafrune, Los Chalchaleros, Los Fronterizos, Eduardo Falú, Horacio Guarany, Ariel Ramírez, Los Nocheros, Chaqueño Palavecino, Soledad, Peteco Carabajal, León Gieco, Teresa Parodi, Jorge Rojas | הגיטרה, תוף הבומבו לגוארו והדרכים לספר על מקום. |
| קומביה | Gilda, Gladys «La Bomba Tucumana», Lía Crucet, Ricky Maravilla, Alcides, Pocho La Pantera, Grupo Sombras, Ráfaga, Los Palmeras, Antonio Ríos, Amar Azul, La Nueva Luna, Commanche, Ke Personajes, La Delio Valdez, Damas Gratis, Yerba Brava, Los Pibes Chorros | הקצב הריקודי, הקלידים והסיפורים על אהבה ועל השכונה. |
| קוארטטו | Cuarteto Leo, La Mona Jiménez, Rodrigo, Walter Olmos, Chébere, Trulalá, Sabroso, La Banda de Carlitos, Jean Carlos, Damián Córdoba, Ulises Bueno, La K’onga, Q’ Lokura, Eugenia Quevedo, Desakta2, Luck Ra | ה«טונגה טונגה» והאנרגיה של מסיבות הריקודים בקורדובה. |
| מנדוסה | Hilario Cuadros y Los Trovadores de Cuyo, Félix Dardo Palorma, Tito Francia, Pocho Sosa, Antonio Tormo, Los Enanitos Verdes, Karamelo Santo | הטונדה והקואקה של קויו, והרוק שיצא מהמחוז. |
רוק, פופ, מוזיקה אורבנית ובלדות
| ז׳אנר | אמנים שכדאי להכיר | שימו לב ל |
|---|---|---|
| רוק | Los Gatos, Manal, Almendra, Luis Alberto Spinetta, Sui Generis, Serú Girán, Charly García, Pappo, Riff, Virus, Soda Stereo, Gustavo Cerati, Sumo, Los Redondos, Fito Páez, Andrés Calamaro, Los Fabulosos Cadillacs, Divididos, La Renga, Babasónicos | המילים, השינויים בסאונד והפזמונים ששרים כמו ביציע של אצטדיון כדורגל. |
| פופ | Pimpinela, Ricardo Montaner, Diego Torres, Marcela Morelo, Axel, Patricia Sosa, Abel Pintos, Luciano Pereyra, Coti, Miranda!, Tan Biónica, Airbag, Lali, Tini, María Becerra, Emilia, Nathy Peluso | מנגינות קליטות ושיתופי פעולה בין דורות. |
| ראפ וטראפ | Duki, WOS, Trueno, Paulo Londra, Nicki Nicole, Bizarrap, Khea, Cazzu, Tiago PZK, YSY A, Dillom, Milo J, L-Gante, La Joaqui, Ca7riel & Paco Amoroso | הפלואו, הביטים והאנרגיה של קרבות הפריסטייל. |
| נואבה אולה / Club del Clan | Palito Ortega, Violeta Rivas, Johnny Tedesco, Chico Novarro, Raúl Lavié, Jolly Land, Lalo Fransen, Nicky Jones, Estela Raval y Los Cinco Latinos, Billy Cafaro, Leo Dan, Luis Aguilé, Juan Ramón, Lolita Torres | הרוקנרול והבלדות של שנות ה-60, בספרדית. |
| רומנטיקנים | Sandro, Leonardo Favio, Paz Martínez, María Martha Serra Lima, Cacho Castaña, Valeria Lynch, Alejandro Lerner, Sergio Denis, Jairo, Diego Verdaguer, Amanda Miguel, Ricardo Ceratto | הבלדות שהתנגנו ברדיו ועדיין שרים אותן בכל מפגש. |
לכל פרק במדריך יש פלייליסט משלו. כולם באנגלית, כדי שתוכלו לשתף אותם עם חברים מכל מדינה.
טנגו: מוזיקה ארגנטינאית מרחבת הריקודים ועד הניסויים
הטנגו הוא הז׳אנר המוכר ביותר בעולם מתוך מוזיקה ארגנטינאית. הוא נולד בסוף המאה ה-19 בפרברים של בואנוס איירס ומונטווידאו, מתוך המפגש בין מהגרים אירופאים, קריאוז׳ים וצאצאי אפריקאים. בהתחלה הוא היה מוזיקה לריקוד; עם Carlos Gardel הוא הפך גם לשיר. לכן הקול שלו הוא עד היום נקודת הייחוס של הז׳אנר: האזינו ל«Por una cabeza» או ל«Mi Buenos Aires querido» ושימו לב איך הוא מותח משפט בלי לאבד את הקשר עם המאזין.
תור הזהב של התזמורות
שנות ה-40 היו תור הזהב של התזמורות הגדולות. Aníbal Troilo, Osvaldo Pugliese, Juan D’Arienzo ו-Carlos Di Sarli מראים דרכים שונות לשלב בין מנגינה לריקוד: D’Arienzo מסמן את הקצב כמו שעון, Pugliese בונה מתח ו-Di Sarli נשמע אלגנטי וזורם. נסו את «Sur» של Troilo ואת «La yumba» של Pugliese. למעשה, במילונגות של היום עדיין רוקדים לצלילי ההקלטות האלה.
Piazzolla והטנגו החדש
משנות ה-50 לקח Astor Piazzolla את המסורת הזאת אל הג׳אז ואל המוזיקה הקונצרטית. «Libertango» ו«Adiós Nonino» הן נקודות כניסה מושלמות. מאוחר יותר Bajofondo ו-Gotan Project שילבו טנגו עם מוזיקה אלקטרונית. בין הזמרים, אל תפספסו את Roberto Goyeneche, Julio Sosa, Susana Rinaldi ו-Jorge Falcón.
פולקלור: מוזיקה ארגנטינאית שמספרת את המדינה
הפולקלור הוא השורש של מוזיקה ארגנטינאית: הוא כולל זמבות, צ׳קרראס, צ׳מאמה, קואקות, טונדות, קרנבליטוס וסגנונות רבים נוספים, לכל אחד היסטוריה משלו. לכל אזור יש סאונד משלו: בצפון, הבומבו לגוארו וכלי הנשיפה של האנדים; בליטורל, האקורדיון של הצ׳מאמה; בקויו, הגיטרה של הטונדה והקואקה. לכן פניה היא הדרך הטובה ביותר לחוות אותו, בין אמפנדות, יין וממחטות שמנופפים בהן בזמבה.
Atahualpa Yupanqui מזמין לעצור ולהקשיב לקשר בין המילה לגיטרה. Jorge Cafrune מביא קול עם נוכחות עצומה, ו-Los Chalchaleros ו-Los Fronterizos הפיצו את השירה הקבוצתית בכל המדינה. האזינו ל«Los ejes de mi carreta» של Yupanqui ול«Zamba de mi esperanza» של Cafrune, ושימו לב כמה משתנה אופן הסיפור.
Mercedes Sosa וה-Nuevo Cancionero
Mercedes Sosa פתחה את הרפרטואר לכל אמריקה הלטינית. בקולה חיים זה לצד זה «Alfonsina y el mar» של Ariel Ramírez ו-Félix Luna, ו«Gracias a la vida» של הצ׳יליאנית Violeta Parra. תנועת ה-Nuevo Cancionero, שהמניפסט שלה הוצג במנדוסה ב-1963, היא חלק מרכזי בסיפור הזה.
Soledad Pastorutti, «La Sole», קירבה את הפולקלור לצעירים כשסובבה את הפונצ׳ו שלה בפסטיבלים. לצידה, Los Nocheros, Chaqueño Palavecino, Jorge Rojas, Peteco Carabajal ו-Abel Pintos שומרים על הז׳אנר חי באצטדיונים ובפסטיבלים כמו זה של קוסקין.
רוק: מוזיקה ארגנטינאית שכולם מדברים עליה
הרוק הוא אחד הפרקים העשירים ביותר של מוזיקה ארגנטינאית. מה שנקרא «רוק נסיונל» נולד בשנות ה-60, כשלהקות כמו Los Gatos, עם «La balsa», ו-Manal התחילו לשיר רוק בספרדית. מאז הוא אוסף עשרות שנים של שירים, חיפושים מוזיקליים ודרכים להסתכל על חיי היומיום. להקשיב לרוק ארגנטינאי זה לעבור משיר אקוסטי ליצירה עם הרמוניות מורכבות, מסינת׳-פופ להופעה שבה כולם שרים כמו במגרש כדורגל.
Charly García עבר דרך Sui Generis, La Máquina de Hacer Pájaros ו-Serú Girán לפני קריירת סולו ארוכה. באותה תקופה Luis Alberto Spinetta יצר עולמות משלו עם Almendra, Pescado Rabioso ו-Invisible. Pappo, עם Pappo’s Blues ו-Riff, הביא את הגיטרה הכבדה ואת הבלוז. כדי להתחיל, נסו את «No voy en tren» של Charly ואת «Muchacha (ojos de papel)» של Almendra.
מ-Soda Stereo לאצטדיונים
בשנות ה-80 Soda Stereo לקחה את הרוק הארגנטינאי לכל אמריקה הלטינית: «De música ligera» הוא כנראה הפזמון שהכי שרים ביבשת. במקביל, Sumo עם Luca Prodan שילבה פאנק, רגאיי והומור. Fito Páez פותח דלת אחרת עם «El amor después del amor», ו-Patricio Rey y sus Redonditos de Ricota הפכו כל הופעה לטקס המוני. אחר כך הגיעו La Renga, Divididos, Los Fabulosos Cadillacs, Andrés Calamaro ו-Babasónicos, ועוד רבים אחרים.
פופ: מוזיקה ארגנטינאית שחוצה גבולות
הפופ הוא הפנים הבינלאומיות ביותר של מוזיקה ארגנטינאית, עם היסטוריה ארוכה ומצליחה מאוד מחוץ למדינה. Pimpinela הפכו מריבות של זוגות לשירים תיאטרליים; Ricardo Montaner, שנולד בארגנטינה, הפך לכוכב בכל אמריקה הלטינית. בשנות ה-90 וה-2000 Diego Torres גרם לכל היבשת לשיר את «Color esperanza», ו-Marcela Morelo, Axel ו-Patricia Sosa הוסיפו בלדות שעדיין מתנגנות ברדיו.
מהפולקלור לאצטדיונים
Abel Pintos ו-Luciano Pereyra מגיעים מהפולקלור, אבל היום הם ממלאים אצטדיונים עם שירים רומנטיים כמו «Sin principio ni final» ו«Como tú». מנגד, Miranda!, Tan Biónica ו-Airbag מייצגים את הפופ-רוק של עשרים השנים האחרונות. ודור חדש, עם Lali, Tini, María Becerra, Emilia ו-Nathy Peluso, משלב פופ עם רגאטון, קומביה ו-R&B וממלא אצטדיונים בארגנטינה ובספרד.
ראפ וטראפ: הקולות החדשים של מוזיקה ארגנטינאית
קרבות פריסטייל בכיכרות ותחרויות כמו El Quinto Escalón ו-Red Bull Batalla גידלו דור שמכניס היום מוזיקה ארגנטינאית למצעדים בכל העולם. WOS ו-Trueno באים מהעולם הזה וכותבים מילים עם הרבה תוכן; Duki, «el modelo», הוא הדמות הגדולה של הטראפ; ו-Paulo Londra היה מהראשונים שצברו מיליוני השמעות בכל העולם.
המפיק Bizarrap לקח את ה-«BZRP Music Sessions» שלו לבמה העולמית עם אמנים מכל העולם. בנוסף, Nicki Nicole, Cazzu, Khea, Tiago PZK, YSY A, Dillom ו-Milo J משלימים סצנה ענקית. וה-RKT, סאונד המסיבות של השכונות סביב בואנוס איירס, מצא ב-L-Gante וב-La Joaqui את הפנים המוכרות ביותר שלו. האזינו ל«Canguro» של WOS, ל«Dance Crip» של Trueno ול«Goteo» של Duki, ושימו לב איך הקול משתנה מעל הביט. בחלק מהשירים יש שפה בוטה.
קומביה: מוזיקה ארגנטינאית שממלאת כל בילאנטה
אם יש מקצב של מוזיקה ארגנטינאית שלא חסר באף מסיבה, זו הקומביה. היא הגיעה מקולומביה, ובארגנטינה מצאה כלים, סצנות וקהלים ששינו אותה. ה«מובידה טרופיקל» של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90 מילאה את הבילאנטות (אולמות הריקודים) והצמיחה כוכבים שעדיין מתנגנים במסיבות, בחתונות ובימי הולדת.
המובידה טרופיקל
Gladys «La Bomba Tucumana», Lía Crucet, Ricky Maravilla, Alcides ו-Pocho La Pantera היו חלק מהתקופה הזאת של חשיפה עצומה. «La pollera amarilla», בגרסה של Gladys, מסכם את הסאונד החגיגי הזה. לעומתם, Gilda, Grupo Sombras ו-Ráfaga מייצגים את הצד הרומנטי יותר של שנות ה-90. האזינו ל«No me arrepiento de este amor» של Gilda: עבור הרבה ארגנטינאים זה כמעט המנון, ויש לה אפילו מעריצים שמשאירים פרחים במקדש לצד הדרך.
מסנטה פה למסיבות של היום
לקומביה של סנטה פה יש היסטוריה משלה, ו-Los Palmeras הם נקודת ייחוס שאי אפשר לוותר עליה. Amar Azul ו-La Nueva Luna הם שמות גדולים של הקומביה הרומנטית של שנות ה-90 וה-2000, עם להיטים כמו «Yo me enamoré» ו«Y llegaste tú». לצידם, Commanche, Ke Personajes, La Rosa ו-Un Poco de Ruido עדיין ממלאים אולמות. ואם אתם מחפשים משהו אחר, La Delio Valdez היא תזמורת גדולה שמשלבת קומביה מסורתית עם כלי נשיפה וכלי הקשה חיים.
לקומביה וייֶרה יש דרך משלה
בסוף שנות ה-90, להקות כמו Flor de Piedra, Damas Gratis, Yerba Brava ו-Los Pibes Chorros נתנו במה לחוויות ולשפה של השכונות העממיות. Pablo Lescano מ-Damas Gratis הוא דמות מפתח: הקלידים שלו הגדירו את הסאונד של הז׳אנר. הקומביה וייֶרה ישירה, לפעמים פרובוקטיבית, והיא חלק מהזיכרון של המשבר של 2001.
קוארטטו: קורדובה והפעימה של ה«טונגה טונגה»
הקוארטטו הוא התרומה הגדולה של קורדובה למוזיקה של ארגנטינה. הוא נולד בשנות ה-40. Cuarteto Leo והפסנתרנית Leonor Marzano יצרו את ה«טונגה טונגה», הפעימה הריקודית שהפכה לסימן ההיכר של הז׳אנר. השידור הראשון של הלהקה ברדיו, ב-4 ביוני 1943, נקבע כתאריך שבו חוגגים את יום הקוארטטו.
Carlos «La Mona» Jiménez בנה קשר עוצמתי במיוחד עם מסיבות הריקודים של קורדובה לאורך יותר מחמישה עשורים. Rodrigo, «El Potro», הפיץ את הקוארטטו בכל המדינה בסוף שנות ה-90, עם שירים כמו «Lo mejor del amor» ו«Soy cordobés»; מותו בגיל צעיר הפך אותו לאגדה. בנוסף, Trulalá, Gary, Walter Olmos ו-La Banda de Carlitos הוסיפו קלאסיקות משלהם.
היום הקוארטטו נמצא בתקופה מצוינת עם Ulises Bueno, La K’onga, Q’ Lokura, Eugenia Quevedo, Desakta2 ו-Luck Ra, שמשלב אותו עם פופ ומוזיקה אורבנית. כדי להבין אותו באמת, לכו למסיבת ריקודים חיה: הרחבה והקהל הם חלק מהמוזיקה.
נואבה אולה ו-El Club del Clan: מוזיקה ארגנטינאית של שנות ה-60
בתחילת שנות ה-60 הייתה לטלוויזיה הארגנטינאית תופעת נוער משלה: El Club del Clan. התוכנית איחדה זמרים צעירים שעיבדו לספרדית את הרוקנרול, הטוויסט והבלדה, במה שנודע כ«נואבה אולה» (הגל החדש). זו הייתה תנועת המוזיקה הגדולה הראשונה של בני נוער במדינה ובית ספר לכמה מהשמות הגדולים של מוזיקה ארגנטינאית.
Palito Ortega היה הכוכב הגדול של הקבוצה, עם שירים אופטימיים כמו «La felicidad». זהרו גם Violeta Rivas, Johnny Tedesco, Chico Novarro, Raúl Lavié, Jolly Land ו-Lalo Fransen, בין היתר. במקביל, Estela Raval y Los Cinco Latinos התפרסמו באמריקה ובאירופה בזכות הגרסה שלהם ל«Sólo tú» והסגנון האלגנטי שלהם, ו-Leo Dan ו-Luis Aguilé הוסיפו להיטים משלהם.
Sandro והרומנטיקנים: הבלדות שכל המדינה שרה
עבור רבים, Sandro הוא האלביס פרסלי של מוזיקה ארגנטינאית. עם הקול העמוק, תנועות האגן ושירים כמו «Rosa… Rosa» ו«Dame fuego», הוא היה האמן הלטינו-אמריקאי הראשון שהופיע במדיסון סקוור גרדן בניו יורק, ב-1970. המעריצות שלו, שקוראות לעצמן «נֶנַס», עדיין זוכרות אותו במסירות.
Leonardo Favio, שהיה גם במאי קולנוע, השאיר בלדות בלתי נשכחות כמו «Ella ya me olvidó». Paz Martínez, María Martha Serra Lima ו-Estela Raval הביאו את השיר הרומנטי הארגנטינאי לכל אמריקה הלטינית. Cacho Castaña שר על בואנוס איירס בהומור וברוך, Valeria Lynch הפכה לאחד הקולות הנשיים הגדולים ו-Alejandro Lerner כתב המנונים כמו «Todo a pulmón».
גם למנדוסה יש פסקול משלה
למנדוסה יש פרק משלה בכל מה שקשור למוזיקה ארגנטינאית. הטונדה והקואקה של קויו הן שער הכניסה לנוף התרבותי שלה. את הטונדה שרים בדואט או בשלישייה, עם גיטרות וטון מלנכולי; הקואקה, לעומת זאת, שמחה ורוקדים אותה עם ממחטות. חפשו את Hilario Cuadros y Los Trovadores de Cuyo, את Félix Dardo Palorma, שכתב את «Cueca de la viña nueva», ואת Pocho Sosa. הגיטריסט Tito Francia הוא עוד דמות מפתח במוזיקה של מנדוסה.
מנדוסה הייתה גם במה ל-Nuevo Cancionero, עם משוררים כמו Armando Tejada Gómez. וברוק, Los Enanitos Verdes הביאו את שם המחוז לכל אמריקה הלטינית עם «Lamento boliviano», ו-Karamelo Santo שילבו רוק, סקא ומקצבים לטיניים.
בפברואר ובמרץ, ה-Fiesta Nacional de la Vendimia (פסטיבל הבציר הלאומי) משלב מוזיקה, מחול ויין במופע ענק בתיאטרון היווני Frank Romero Day. אם אתם מטיילים בתקופה הזאת, זו הזדמנות מצוינת לשמוע מוזיקה של קויו בהופעה חיה.
איך להמשיך לגלות מוזיקה ארגנטינאית
בחרו אמן שתפס לכם את האוזן והאזינו לאלבום שלם. אחר כך חפשו גרסה חיה, שאלו מישהו מה השיר האהוב עליו או קפצו לפניה, למילונגה או להופעה. הפסקול של ארגנטינה ממשיך לגדול עם כל אחת מההאזנות האלה.
ואם אתם במנדוסה, שימו אחד מהפלייליסטים שלנו בזמן שאתם רוכבים בין הכרמים של דרך היין של מאיפו. מעט דברים משתלבים טוב כל כך כמו זמבה, כוס מלבק והאנדים ברקע.
שאלות נפוצות על מוזיקה ארגנטינאית
מהי המוזיקה האופיינית של ארגנטינה?
הטנגו הוא הז׳אנר הארגנטינאי המוכר ביותר בעולם, אבל הוא לא היחיד. את הפולקלור, עם זמבות וצ׳קרראס, שומעים בכל המדינה, והקומביה והקוארטטו הם המקצבים שהכי רוקדים במסיבות.
מי המוזיקאי הארגנטינאי המפורסם ביותר?
זה תלוי בז׳אנר. Carlos Gardel ו-Astor Piazzolla הם הדמויות המוכרות ביותר בטנגו, Mercedes Sosa בפולקלור, ו-Charly García, Luis Alberto Spinetta ו-Soda Stereo ברוק. Sandro היה האליל הרומנטי הגדול, והיום ל-Duki, ל-Bizarrap ול-María Becerra יש מיליוני מאזינים בכל העולם.
מה זה «רוק נסיונל»?
זה השם שנותנים בארגנטינה לרוק שמושר בספרדית מאז סוף שנות ה-60. הוא כולל אמנים שונים מאוד זה מזה, מ-Los Gatos ו-Sui Generis ועד Soda Stereo, Los Redondos ו-La Renga.
איזו מוזיקה שומעים במנדוסה?
במנדוסה הטונדה והקואקה של קויו חיות לצד הפולקלור, הרוק, הקומביה והקוארטטו. בזמן ה-Fiesta Nacional de la Vendimia יש הרבה מופעי מוזיקה חיה.
איפה אפשר להאזין לפלייליסטים של המדריך?
בכל פרק יש כפתורים שפותחים את הפלייליסט של אותו ז׳אנר בספוטיפיי, ביוטיוב וב-YouTube Music. הפלייליסטים ציבוריים וחינמיים: צריך רק את האפליקציה או דפדפן.
לחצו על play וטיילו בדרך היין של מאיפו בקצב שלכם
יש שתי דרכים לשלב יקבים, כרמים ומוזיקה טובה עם Maipu Bikes. שתיהן בלי מדריך: אתם רוכבים בעצמכם, עם המפה וההמלצות שלנו.
Self-Guided Wine Bike Tour
השכרה בלי מדריך
אופניים, קסדה, מפה וסיוע מכני. אתם בוחרים את העצירות שלכם במסלול של Maipu Bikes, ואם באחת מהן צריך הזמנה, נשלח לכם את הקישור. טעימות וארוחות משלמים בנפרד. כשתחזרו, מחכה לכם ה-Happy Hour עם יין מלבק בחינם.
Maipu Wine Bike Experience
מסלול עם הזמנות מתואמות
אתם עוקבים אחרי מסלול עם שעות קבועות ואנחנו מתאמים את ההזמנות: Trapiche, Entre Olivos, Viña El Cerno וארוחת צהריים של כמה מנות ב-Mevi. אופניים, קסדה וסיוע כלולים. בסוף, ה-Happy Hour עם יין מלבק בחינם.









































































Deja una respuesta